עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' גלברגר

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 6/5/10 כי הנתבעת לא התייצבה לק"מ.

על בקשה לביטול פס"ד לעמוד בשני מבחנים. הטעם למחדל להגיש כתב הגנה ועילת ההגנה. הטעם השני הוא העיקר והראשון טפל לו [יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 2005); רע"א 2694/92 פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל (לא פורסם, 5/8/92) ; רע"א 2979/97 תעשיות רכב בע"מ נ' ראש (לא פורסם, 14/7/97 ) – להלן : "עניין -ראש"].אין להתעלם מהטעם הראשון וביהמ"ש זכאי לקבל מן הנתבע הסבר מה מנע ממנו להתגונן כראוי (עניין- ראש) . השאלה הינה האם יש בהסבר כדי להראות שהמבקש לא התעלם מדעת מההליך שנפתח כנגדו, וגם טעם בדוחק מספיק (בעניין ראש).

לטענת הנתבעת היא לא הגיעה לדיון כי באותה תקופה היא הייתה נתונה לאלימות על ידי בן הזוג ולכן עסקה בהגנה על עצמה ובתמיכה היא הגישה אישור עוס' וכן אישור על הגשת תלונה במשטרה.

מכאן יש לבחון את סיכויי ההגנה, שבהעדרם לא יועיל אפילו טעם מבורר למחדל [ בעניין ראש; ע"א 112/76 פיסטול נ' עורפז, פ"ד לא (2) 466 (1977); ע"א 554/72 רופמן נ' בלונסקי, פ"ד כח (1) 434 (1974); ופסק הדין של כב' המשנה לנשיא מ' בן פורת בע"א 393/82 חיים נגד אביוב, פ"ד מא (1) 716 (1987) ] .

לטענת התובעת לנתבעת אין הגנה כי היא פלשה לדירה ממנה התבקש הפינוי. לפי כתב ההגנה הנתבעת טוענת כי היא ואחיה גרו עם הסבתא המנוחה בדירה. אחיה הוכר כדייר ממשיך וקיבל דירה לאחר פטירת הסבתא ואילו היא לא. היא הודתה כי לאחר שהיא ואחיה פונו מהדירה היא פלשה לדירה.

לנתבעת אין הגנה כי הזכות להיכנס בנעליי הסבתא היא רק לאדם אחד שעונה על ההגדרה של "דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998 .

ככל שהנתבעת טוענת לזכות לדיור ציבורי בזכות עצמה – אין בזכות זו כדי להיות ממוקדת על הדירה נשוא התביעה.

לכן, על אף ההסבר מדוע הנתבעת לא התייצבה לדיון אין בכך כדי לבסס בקשה לביטול פסק הדין. בנסיבות שהועלו בבקשה, אין צו להוצאות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"ע, 28 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: